בצד שמאל חוף הים, בצד ימין צמחים טרופיים שופעים. ביניהם, ה-MINI Cooper SE שלנו משייטת לעבר מרכז העיר בכביש מהיר רחב. בעיר סינגפור, אי בשטח של 730 קמ"ר, חיים כחמישה וחצי מיליון תושבים. סינגפור היא המדינה הקטנה ביותר באסיה; זו עיר צפופה אבל ירוקה מאוד: שליש משטחה מכוסה בפארקים ויערות אורבניים; לפעמים נדמה שהג'ונגל נכנס ממש אל תוך מרכז העיר. דרך חלון הגג הפנורמי הגדול של ה-MINI החשמלית הירוקה יכולנו לראות את צמרות העצים; גנים תלויים יורדים ממרפסות הבניינים כמו גלימות ירוקות. זה עוד לא הכל, לעיר כבר יש תוכניות לעתיד: עד שנת 2030 היא רוצה להיות העיר הירוקה ביותר וגם העיר הראשונה לנטרל ככל הניתן את השפעתה על האקלים. האם זהו חזון שאפתני מדי או מציאותי לגמרי?

הנקודה שבה קיימות וצפיפות אורבנית נפגשות.

האדריכל יאן פולאיין הסביר לנו איך סינגפור מתכננת להגשים את הקסם הירוק הזה. פגשנו את האדריכל בן ה-43 ב-Parkroyal Collection Pickering, מלון יוקרתי עם מרפסות ירוקות, מהן גולשת צמחיה לעבר עצי דקל ושרכים. פולאיין הוא בחור גבוה, מלא התלהבות ועל ראשו רעמת תלתלים מרשימה. הוא מעריץ אדריכלות מסוג זה - שונה מאוד מקו הרקיע של סינגפור המעוטר בגורדי שחקים אייקונים ובתי מלון מפוארים. החברה של פולאיין, WY TO, עוסקת בעיקר בפרויקטים סביבתיים בקנה מידה מסוגים שונים. הגישה שלהם, המתמקדת ביצירת מקום לאנשים, מדגישה את השימוש בטבע כערוץ מקשר במטרה להפיק את המקסימום מהערך שבחיבור החברתי. "כשעיר גדלה, אמא אדמה אמורה לפרוח לצידה," אומר הצרפתי שחי בסינגפור מזה 14 שנה. "מחקרים מעמיקים שבוצעו ברחבי העולם הראו שערים ששילבו טבע באסטרטגיית ההתפתחות שלהן דיווחו על רמת איכות חיים גבוהה יותר." היום הוא רוצה להראות לנו את פארק Bishan-Ang Mo Kio. הוא מסביר איך האזורים הירוקים הנרחבים משפיעים בצורה מושלמת על הצפיפות האורבנית המשתלבת עם הטבע. "הפרויקט הזה עורר בי השראה בעבודה שלי שוב ושוב," אומר פולאיין.

יצאנו לסיור עם פולאיין ב-MINI החשמלית ושוחחנו על ההיסטוריה של העיר. אין ספק שהחיבור בין אנשים וטבע נמצא עמוק ב-DNA של העיר. זמן קצר לאחר שסינגפור זכתה לעצמאות בשנת 1965, ראש הממשלה הראשון, לי קואן יו, פתח ביוזמה שמטרתה להפוך את סינגפור ל"עיר גנים". הוא רצה לעודד השקעות זרות ותגובה אקלימית למדינה הטרופית. למרות שמיליוני עצים ניטעו ושטחים ירוקים עצומים נוצרו, למשך שנים רבות הגידול הדינמי של סינגפור נבע מפרויקטים נדל"ניים עצומים אשר זכו לעדיפות עליונה, ושכונות שלמות החלו להתעצב, חלקן בתוך הים עצמו.

השינוי התפיסתי הראשון החל בשנות התשעים - החזון של "עיר גנים" התפתח אל "עיר בתוך גן". גורדי שחקים חדשים הפכו לידידותיים יותר לסביבה. הדרישה לשימוש יעיל במשאבים בעת עיצוב החזיתות של הבניינים הפכה להיות דרישת חובה. בנוסף, נבנו פארקים חדשים. משנת 2019 התפתחה בעיר עוד גישה חדשה. היום כבר אין אפשרות להתעלם מעליית הטמפרטורות ומהשינוי האקלימי ולכן התוכניות של סינגפור הן להפוך את עצמה ל"עיר בטבע" - במטרה לנטרל את השפעתה על האקלים בתוך כמה שנים מלבד תוך אימוץ תוכנית מיוחדת המגדירה לוחות זמנים ברורים לכך, ה-Green Plan 2030. התוכנית כוללת נטיעת מיליוני עצים נוספים, הפחתה משמעותית בתצרוכת האנרגיה והמים והחזרת אדמות שאינן בשימוש לטבע. לגרום לטבע לחיות שוב - זה המוטו שמאחורי הפארק Bishan-Ang Mo Kio, אחד מהפרויקטים המובילים של סינגפור, אשר נוהל על ידי האדריכלים בחברת "Ramboll Studio Dreiseitl", ואליו מוביל אותנו עכשיו פולאיין ב MINI.

גנים על המפרץ - נוף הקיימות של סינגפור..

בין רבי קומות לדיור ציבורי במחיר סביר שוכן לו נווה מדבר ירוק המתפרש על פני 650,000 מ"ר. בלב-ליבו של האזור עובר נחל אשר נדמה כי נוצר באופן טבעי עם הזמן. זו למעשה תעלת השקיה שתוכננה בקפידה לפני עשר שנים כדי להתמודד עם הצפות וכדי להגדיל את מגוון בעלי החיים. ואכן, מאז בעלי חיים רבים וצמחים שונים התמקמו כאן. אנפה ארגמנית עומדת על סלע וממתינה לטרוף צבי ים חולפים. הדבר החשוב ביותר כך אומר פולאיין הוא שהפארק עצמו אהוב ומלא חיים. זהו מקום של התחדשות, פתוח לקהילות הנמצאות סביבו. כיום האזור נחשב לפרויקט לדוגמה, המראה כיצד אפשר לחיות בקרבת הטבע באזור אורבני צפוף מאוד, וכפי שאומר זאת האדריכל עצמו: "פארק Bishan הוכיח ששילוב הטבע בסביבה העירונית מביא לעלייה באיכות החיים, בקיימות ובשגשוג."

זה אולי נשמע קלישאתי, אבל לא אחרי שאתם מבינים שיותר מ-15 מיליון מבקרים (לפני מגפת הקורונה) הציפו את העיר הצפופה הזו שבה גרים שישה מיליון תושבים בכל שנה. המאמצים הגדולים של סינגפור בתחום זה ניכרים היטב ב-Gardens by the Bay - אתר תיירותי מוביל וגם מעבדת קיימות ענקית. חצי האי שעליו הגן ניצב משמש רק את אזור הבילוי המקומי הזה. בעודנו מתקרבים לעבר החממה עם ה-MINI, יכולנו לראות את הסמלים המפורסמים של האתר ממרחק, ה-Supertrees. 18 עצים מלאכותיים אלה מפלדה, אשר גובהם מגיע ל-50 מטרים, יוצרים את עמוד השדרה של הפארק. מאות אלפי צמחים מטפסים על "הגזעים" שלהם. אדיסון גוה, בחור צנום ונלהב בן 46, המשמש כמנהל הקיימות והטכנולוגיה של הפארק, מוביל אותנו לגשר בגובה של 22 מ' המחבר בין שני עצי-על (Supertrees). מכאן נפרש לפנינו הנוף המדהים של כל האתר, כולל שתי חממות מקוררות המשתרעות על פני הפארק בדומה לשני צבי זכוכית ענקיים. "הגנים מתוכננים לא להיות רק אזור בילוי; הם גם אלמנט חשוב באסטרטגיית הקיימות של סינגפור," מסביר גוה ומצביע לעבר החלק העליון הירוק והסגול של עצי הפלדה. "לדוגמה, בעזרת עצי-העל יכולנו להראות שטכנולוגיה חכמה יכולה להתחקות אחרי הטבע. חלקם מצוידים בפנלים סולריים. יש לנו גם מתקן אנרגיה מתחדשת שבעזרתו אנחנו מייצרים אנרגיה המפעילה את מערכות הקירור בחממות על ידי שרפת עשב ועלים יבשים שנאספו בגנים וסביב העיר סינגפור."

בחזרה לקרקע, פילסנו את דרכנו דרך התנועה בעיר עם ה-MINI Cooper SE בדרך לפגישה הבאה שלנו. די צפוף כאן. לא ממש מפתיע בעיקר כי האוכלוסייה שילשה את עצמה מאז שסינגפור נוסדה. כמעט כל המזון שנצרך כאן מיובא. התוכנית לעתיד חוזה שעד 30% מהדרישה המקומית תגיע על ידי מזון שגודל באופן מקומי עד שנת 2030. אבל רגע, האין זו שאיפה דמיונית בעיר שאין בה חווה אחת אפילו? לא בשביל ביורן לאוו. פגשנו את ביורן בן ה-42 על חוות גג שהוא והצוות שלו מפעילים על גג מלון גורד שחקים ליד הנמל. לאוו הקים את Edible Garden City, סטארט אפ חקלאות, בשנת 2012. לחברה יש חוות בכ-300 אתרים ברחבי העיר. היא גם מדגימה לבעלי מסעדות, בתי מלון ואזרחים מקומיים כיצד להקים גנים אורבניים ולשמור עליהם. מכל מקום, היבול מאוד נמוך והוא נותן מענה רק לחלק מאוד קטן מהצורך המלא. אבל עבור לאוו לא מדובר רק בלגדל מזון; מדובר במודעות. בחייו הקודמים הוא היה מנהל שיווק בלונדון. "בשלב מסוים הבנתי שמכרתי לאנשים דברים שכבר היו להם." במקביל, הוא התחיל להתעניין בחקלאות. "זה היה ממש מרתק כי בתור אחד שגדל בסינגפור, לא ממש ידעתי מהיכן מגיע המזון."

חוות בגגות בניינים כפתרון לאספקת מזון בעיר.

לאוו מסתובב בחווה שעל הגג בגאווה. הוא בודק בקפידה את התרד והתבלינים, בודק אם החצילים בשלים וגם את מערכת ההשקיה הסולרית האוטומטית. הוא אומר ש Edible Garden City הוא עסק שמטרתו להרוויח כסף אולם המוטיבציה האישית שלו היא יותר מכך כי: "לעבודה בגינה יש גם ממד חברתי שאנחנו רוצים לקדם." זו הסיבה שלצד מיקרו-חוות אלה, לאוו והצוות שלו מפעילים גם חווה קטנה במחוז Queenstown, שם הוא מעביר קורסי גינון לילדים בגן ובבית ספר יסודי. הם גם מציעים סדנאות בבנייני מגורים גבוהים ומגדלים ירקות עם אזרחים ותיקים בגינה קהילתית. הוא מחייך ונזכר שפגש אדם מבוגר. "הוא לא אמר כלום בהתחלה, אבל לאחר זמן מה, אי אפשר היה לעצור אותו," לאוו אומר. "בסופו של דבר, הוא נכנס לעולם הגינון כל כך חזק עד שהיה מבקר את הצמחים בלילה כאשר התקשה להירדם."

תשוקה לטרנספורמציה ירוקה. אמירה זו רלוונטית גם למעצבי האופנה ג'ין לי ותמיר ניב, אשר פגשנו בחנות המוארת והקלילה שלהם בקניון. בשנת 2011 הזוג הסינגפורי-ישראלי השיק את מותג האופנה הפרטי שלהם, GINLEE Studio, המתמחה באופנה החוסכת במשאבים, והוא מתאים בצורה מושלמת לחזון העתיד של סינגפור בצורה מיוחדת במינה. "השתמשנו במתכוון בחומרים עמידים ובגזרות קלאסיות שלעולם לא ייצאו מהאופנה," אומרת לי בת ה-44. "הפריטים שלנו לא מעוצבים כך שיגיעו לפח האשפה לאחר כמה חודשי שימוש, הם slow fashion". לרעיון שלהם, המבוסס על אופנה בת-קיימא, יש ממד נוסף: חתימת המותג מוטבעת בעזרת אדים על הבד עצמו. מה הקשר לקיימות? זה ממש פשוט: בסטודיו שבחנות הדגל, הלקוחות יכולים להיות מעורבים בעצמם בתהליך העיצוב ויכולים לבצע התאמה אישית של חולצות או תיקים על ידי בחירת צבע הבד והטבעת הלוגו. ניב, 40, מסביר מה עומד מאחורי הרעיון: "אתה ודאי תעריך פריט לבוש שעשית משהו כדי שיהיה יותר מסתם מוצר מדף ולכן תשמור עליו יותר."

הסיור שלנו ב-MINI Cooper SE מסתיים כשהשמש שוקעת מאחורי קו הרקיע של העיר. המכונית הקטנה הירוקה יכולה לנוח עכשיו ולטעון את עצמה באחת מנקודות הטעינה הרבות הפרושות בעיר. פגשנו סוגים שונים של אנשים מעניינים מלאי רעיונות ורוח חלוצית בעיר שכבר משמשת כמודל לחיקוי בעיני ערים מאוכלסות רבות בעולם. למדנו שלמרות שהסביבה יכולה לסייע בשמירה על קיימות, בסופו של דבר האנשים שגרים בה הם אלה שיחליטו מה הם מוכנים לעשות ואיך זה יקרה, לא רק עד 2030 אלא גם מעבר לכך.