בין אם זה זיגי סטארדסט, מייג'ור טום או אלדין סיין, בואי תמיד היה דמות אניגמטית ונמרצת. לכן, אין זה מפתיע שנוצרו סביבו אגדות אורבניות רבות העוסקות בחייו ובהישגיו. על פי אחד הסיפורים, שייתכן שכבר שמעתם, דיוויד בואי עבד בצעירותו בחברת BMC, יצרנית מכוניות המיני, אשר ייצרה את המכונית המקורית. יש שייטענו שאף יש ברשותם תמונות המגבות סיפור זה. למרבה הצער, או אולי למרבה המזל, זהו רק מיתוס כיוון שבואי היה בן 12 בזמנים שבהם החל ייצור המיני MK1 ולכן הוא בטוח לא עבד במפעל של מיני. 

מכל מקום, אין מחלוקות על העובדה שבשנת 1999 המוזיקאי התבקש לעצב מיני מיוחדת מאוד לכבוד חגיגות ה-40 של המותג. אותה בקשה הופנתה גם לאומנים ולמעצבים אחרים, לדוגמה פול סמית', קייט מוס, מארק וורד ונטשה קיין. למרות שכל מכוניות אלה עוצבו באופן יצירתי ומושך, הייתה זו המכונית של בואי שזכתה למראה רדיקלי במיוחד.

בואי יצר למעשה מכונית מכרום, כשהוא עוטף את ה-MINI Cooper בציפוי היוצר השתקפות כמו ראי. החלקים היחידים שנותרו ללא ציפוי כרום היו הפנסים האחוריים והצמיגים. הסיבה לכך, לפחות מנקודת מבט תאורטית, טמונה בעובדה שהמכונית הייתה צריכה להיות מסוגלת להמשיך לנסוע. "רציתי לעשות משהו מיוחד, בולט בסביבה," אמר בואי כשנשאל על העיצוב. "אלה בגדי המלך החדשים," הוא אמר והוא בהחלט השתעשע עם הזהות של המיני, שהייתה מכונית קטנה שהגיעה בצבעים חיים ואייקונים. עם זאת, המיני של דיוויד בואי אכן הייתה שונה מאוד מכל מיני אחרת שאתם מכירים. 

במהלך חגיגות השנה הוא גם נשאל לאילו מעצבים בריטיים אייקונים אחרים יש מבנה אישיותי הדומה לזה של מיני. בואי חשב ואמר ללא היסוס "לכל אדם בריטי". כאשר הוא נשאל מה המשמעות של מיני בעיניו ומדוע העיצוב שלה מחזיק כל כך הרבה שנים, הוא פשוט אמר "החניה". אנחנו לא באמת יודעים, אבל היינו רוצים להאמין, שהוא אמר את זה חצי בצחוק. מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שעבור אדם שתמיד נמצא בדרכים, חניה קלה גורמת לך להעריך את המכונית עוד יותר. כאשר הוא נשאל על דוגמאות אייקוניות אחרות בעולם העיצוב הבריטי, הוא פשוט אמר "הסנדוויץ'", התשובה המדויקת שאתם מצפים לקבל מאדם כמו דיוויד בואי.